החלטה בתיק ת"א 20217-08-11

1.         לפניי בקשה לצו עשה זמני, שבמסגרתו מבוקש להורות כי עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית, החזקה במשק מספר 53 במושב עג'ור (גוש 34334 חלקה 53) תיוותר כפי מצב הדברים ששרר עד ליום 30.7.2011, כך שהמבקשים יחזיקו ביחידה העליונה בבית המגורים הבנוי במשק והמשיב יחזיק ביחידה התחתונה. צו עשה זמני זה התבקש על רקע צו הרחקה שניתן על-ידי כב' סגן הנשיא השופט כרמי מוסק ביום 9.8.2011 בה"ט 3427-08-11, מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

רקע וטענות המבקשים בבקשה

2.         נכס המריבה הוא המשק הנ"ל, הכולל חלקה לעיבוד וחלקה למגורים, המחולקת לשתי יחידות דיור נפרדות. הסעד העיקרי לו עותרים המבקשים בתביעה העיקרית הוא רישום המשק במלואו על שמם. לטענתם, הם רכשו את המשק במלואו בסדרה של עסקאות. לפי הנטען בבקשה, ביום 29.3.2009 רכשו המבקשים מן המשיב 50% מן הזכויות במשק (נספח א'6 לכתב התביעה). זאת, לאחר שהמבקשים נתנו למשיב הלוואה לשם רכישת מחצית זכויותיה של גרושתו, במסגרת הליך שהתנהל ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה. נטען עוד, כי מלכתחילה ההלוואה ניתנה כחלק מעסקה עתידית לרכישת המשק כולו. נטען, כי על-פי התכנון המבקשים התכוונו לרכוש מן המשיב את יתרת זכויותיו במשק כנגד תשלום חובות המשיב לנושיו על-ידי המבקשים. כך, לדברי המבקשים, אכן היה - המבקשים שילמו, לטענתם, את חובותיו של המשיב ובכך קנו את יתרת הזכויות במשק על-פי הסכם מיום 5.10.2009 (נספח א'8 לכתב התביעה). לא נרחיב לעניין הטענה לרכישת יתרת המשק, שכן היא חורגת מן היריעה הדרושה לדיון בצו המבוקש.  

3.         לדברי המבקשים, במסגרת הסכם המכר הוקצתה להם זכות השימוש והחזקה הבלעדית ביחידה העליונה, בעוד שלמשיב הוקצתה היחידה התחתונה. בסמוך לאחר מכן, על-פי ההסכם, קיבלו המבקשים את החזקה ביחידה העליונה. נטען עוד, כי במהלך תקופת מגוריהם במשק שיפצו המבקשים את היחידה העליונה והשקיעו בה כספים רבים. המשיב, לעומת זאת, לא התגורר בפועל ביחידת המגורים התחתונה מאז חודש יולי 2009. ה"סטאטוס קוו" היה באותה עת, כך לפי הנטען בבקשה, שהמבקשים מחזיקים ביחידה העליונה של בית המגורים והמשיב אינו מצוי במשק.  

4.         לטענת המבקשים, מאז פברואר 2010 מצויים הצדדים בסכסוך בקשר עם המשק. סכסוך זה הגיע מספר בלתי מבוטל של פעמים לפתחה של משטרת ישראל ואף לערכאות. האירוע האחרון הנטען הוא פלישה של המשיב ליחידה העליונה תוך שבירת חלונות הבית, וזאת כאשר המשיבים לא נכחו במקום. במקביל, כך נטען, הגיש המשיב בקשה לבית המשפט לקבלת צו הרחקה של המבקשים מן המשיב ומן המשק בגין הטרדה מאיימת. צו כמבוקש ניתן ביום 2.8.2011 על-ידי כב' השופט כרמי מוסק (במעמד צד אחד). אלא שלאחר שהתקיים דיון במעמד שני הצדדים, ולאחר שהוגשה בקשה דומה לצו הרחקה על-ידי המבקשים, קבע כב' השופט מוסק כדלקמן: "הצו הזמני שניתן על-ידי ביום 2.8.2011 יהיה הדדי ויחול על שני הצדדים האחד כלפי הצד השני". עוד נקבע בהחלטת השופט  מוסק, כי "האמור בצו, יהיה כפוף לכל החלטה של בית משפט מוסמך ביחס לזכויות שבנכס, תוקף ההסכמים, אפשרות הכניסה כזו או אחרת של המשיבים לנכס". על רקע צו זה, ולנוכח החזקתם ביחידה העליונה ממרץ 2009 בידיעתו של המשיב, כך לטענת המבקשים, הוגשה הבקשה לצו עשה שבאה לפניי - בגדרי תביעתם של המבקשים לבעלות במשק ורישומו על שמם.

תשובת המשיב

5.         המשיב טוען למציאות אחרת מזו שצוירה בבקשה לצו עשה זמני. לדבריו, העסקה שנעשתה בינו לבין המבקשים היא עסקת הלוואה גרידא (בריבית גבוהה של 15%), והסכם המכר שצורף לתובענה נעשה כבטוחה להסכם ההלוואה. הסכם המכר אמור היה להישמר בנאמנות וללא שייעשה בו שימוש אצל עו"ד שייצג את שני הצדדים בעסקה במשותף. אולם, אותו עו"ד פעל לטובת המבקשים בלבד ומסר להם את ההסכם בניגוד למוסכם. עוד נטען, כי ממילא הסכם המכר נעדר תוקף משפטי מן הטעם שאין אפשרות לבצע מכר של 50% מנחלה על-פי כללי המינהל. המשיב מנסה מזה זמן רב להחזיר למבקשים את ההלוואה, אך הם מסרבים לכך ומנסים לנשל אותו מן המשק.        

6.         המשיב מוסיף וטוען, כי המבקשים הם אלו שפלשו למשק, וזאת על מנת להבריח את המשיב ממנו. כאשר פלשו לנכס הם השתלטו, לפי הנטען, על הקומה העליונה, ניתקו את החשמל למשיב וריתכו את הדלתות באופן שהמשיב לא יוכל לחיות במשק בו הוא חי יחד עם ביתו. המבקשים גרמו למשק נזקים רבים נוספים, אשר בגינם הגיש המשיב תלונות למשטרת ישראל.  לטענת המשיב, המבקשים אינם גרים במשק. למעשה, באותו הליך בבית משפט השלום, אשר במסגרתו ניתנה ההחלטה הנ"ל מיום 9.8.2011, הודה מבקש 1, בחקירתו הנגדית, כי הוא מתגורר בישוב גבעת ישעיהו 61, וכי הוא גר במושב עג'ור משך ימים ספורים בחודש יוני 2009 ותו לא. כך אף נקבע בהחלטה של בית המשפט (בסעיף 7). נטען עוד, כי קביעה שיפוטית זו מקימה השתק פלוגתא נגד טענתם של המבקשים, ומשכך מנועים הם מלטעון כי הם התגוררו בקומה העליונה בבית המגורים במשק עד ליום 31.7.2011, כפי שנטען בבקשה. ממילא המבקשים לא גרו בעת הגשת הבקשה במשק נוכח צו ההרחקה שניתן בבית משפט שלום. כך או כך, אין מחלוקת על כך שמדובר בבקשה לצו עשה שמיועד לשנות את המצב הקיים. צו מעין זה ניתן במקרים חריגים ונדירים בלבד. אין זה המקרה כאן.

7.         מעבר לכך, נטען כי סיכויי התביעה של המבקשים קלושים; וכי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו של המשיב. המבקשים מתגוררים במושב גבעת ישעיהו 61 ושם נמצא רכושם הפרטי. אי לכך, אי מתן הצו לא יגרום להם נזק. מן העבר האחר, המשיב עבר תקופה קשה בעקבות הגירושין מאשתו ומנסה לשקם את חייו המשפחתיים לאחר שעבר מצוקה קשה. אין לו כתובת חלופית, ומתן הצו יותירו ללא קורת גג. אשר לאפשרות של מגורים משותפים סומך המשיב את ידיו על קביעתו של בית משפט השלום בהליך הנ"ל, ולפיה ללא צו הרחקה עולה חשש "שתפרוץ אלימות בין הצדדים" (סעיף 10 להחלטה).      

דיון והכרעה

8.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, ולאחר שהתקיים לפניי דיון בבקשה, שבמהלכו נחקרו מבקש 1 והמשיב, ונשמעו טענות ב"כ הצדדים בעל-פה, מסקנתי היא שדין הבקשה להידחות.

9.         לא אכחד, כי בשלב הנוכחי התמונה הלכאורית העולה מן הראיות שצורפו לכתבי הטענות היא שסיכוייה של תביעתם העיקרית של המבקשים, לפחות בכל הנוגע ל-50% מן הזכויות במשק על-פי ההסכם מיום 29.3.2009 (נספח א'6 לכתב התביעה), הם בלתי מבוטלים. דומה לכאורה, ולצרכי הליך זה בלבד, על סמך החומר הקיים בתיק, כי גרסתם בכל הנוגע לטיב זכויותיהם במשק, הנתמכת במסמכים, מבוססת יותר מגרסתו של המשיב ועדיפה עליה. חרף זאת, לא מצאתי שיש מקום, בנסיבות העניין, ליתן למבקשים את הצו המבוקש. אלו הם טעמיי.

10.       צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים יינתן במקרים חריגים בלבד, וכאשר בית המשפט מוצא כי מתן הצו חיוני למניעת תוצאה קשה שלא ניתן יהיה לתקנה באמצעות פיצוי כספי (ראו למשל, ע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ (לא פורסם, 13.12.2005); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית 520 (2009)). זהו הצו המבוקש בעניין שכאן. לא מצאתי שהמקרה הנדון הוא אחד מאותם מקרים חריגים שבהם יש מקום ליתן צו זמני מסוג זה.   

11.       אכן, הגם שמהבקשה השתמע אחרת, בדיון לפניי הודה ב"כ המבקשים כי אין מחלוקת על כך שהמבקשים אינם מתגוררים ביחידת הדיור העליונה במשק (עמוד 1 לפרוטוקול בשורה 22; סעיף 7 להחלטה הנ"ל בה"ט 3427-08-11), ובחקירתו הנגדית הודה מבקש 1 כי למעט מספר ימים בשנת 2009 הוא מעולם לא התגורר בדירה (עמוד 4 לפרוטוקול בשורות 15-14). אף על-פי כן, המבקשים טוענים כי הם החזיקו ביחידה העליונה עד ליום 30.7.2011, אז לפי הנטען המשיב פלש אליה. וכל כך למה? מכיוון שעל-פי סעיף 7(א) להסכם מיום 29.3.2009, המשיב התחייב להעביר למבקשים את החזקה והם שילמו בגינה תשלומי ארנונה עד לחודש יוני (עמוד 4 לפרוטוקול בשורות 21-18). על כן, לפי הנטען, אין צו העשה המבוקש משנה את מצב הדברים הקיים, אלא נועד להותיר את הסטאטוס קוו על כנו. אין בידי לקבל טענה זו. ספק בעיניי אם ניתן לראות במצב הדברים הנטען על-ידי המבקשים כחזקה במשמעותה המקובלת (השוו, בר"ע (ב"ש) 640/09 זגורי נ' ישראל (לא פורסם, 29.11.2009)). אין מחלוקת כי המבקשים מעולם לא גרו ביחידה העליונה. על כן, משעה שכוונתם של המבקשים היא לקבל את ההחזקה ביחידה העליונה על מנת לגור בה (סעיף 5 לבקשה; עמוד 3 לפרוטוקול בשורות 10-9 ו-29-27), ברי כי הצו המבוקש נועד לשנות את המצב הקיים ולא לשמר אותו.

12.       ודוקו: אין מדובר בפינוים של המבקשים מביתם והותרתם ללא קורת גג. המבקשים מתגוררים כיום בגבעת ישעיהו (עמוד 3 לפרוטוקול בשורות 29-28). הבית בגבעת ישעיהו נמצא לטענתם בכינוס נכסים, אך הוא טרם נמכר (עמוד 2 לפרוטוקול בשורה 18). לא ברור מתי המבקשים יפונו משם. המבקש 1 עצמו העיד רק כי להערכתו מדובר בחודש-חודשיים. לא מדובר אפוא במקרה שבו הצו דרוש על מנת למנוע תוצאה שלא ניתן יהיה לתקנה באמצעות פיצוי כספי, אם תתקבל תביעתם העיקרית של המבקשים. משמעות הדבר היא, על כן, שהמבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם, במסגרת בקשה לסעד זמני, להראות כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונם ולו במעט.

13.       מעבר לאלו, צו העשה הזמני המבוקש הוא, כאמור, למתן חזקה למבקשים בקומה העליונה ולמשיב בקומה התחתונה, הכל למטרת מגורים במשק. זאת, בנסיבות שבהן קיים, כאמור, צו הרחקה הדדי שניתן בבית משפט השלום (כב' סגן הנשיא שופט כרמי מוסק), אשר לא הוגש ערעור עליו. הגם כי בהחלטה נכתב כי "האמור בצו כפוף לכל החלטה של בית משפט מוסמך ביחס לזכויות שבנכס...", דומה כי בעת הזו, זמן קצר מאוד לאחר מתן ההחלטה שנקבע בה כי "עולה חשש כי במידה ולא יינתן צו כזה [צו הרחקה], תפרוץ אלימות בין הצדדים... (סעיף 10 להחלטה)", מתן צו ארעי כמבוקש עשוי ללבות את הסכסוך בין הצדדים ולסכל את החלטתו של בית משפט השלום. גם מן הטעם הזה סבורני, כי במונחי מאזן הנוחות לצרכי ההליך שלפניי, אין מקום למתן הצו המבוקש.

14.       אשר-על-כן הבקשה נדחית. בנסיבות העניין הכוללות לא מצאתי מקום לעשיית צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ה באב תשע"א, 25 באוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: